<h1>ראבי"ה סימן ש"כ</h1>
<h2>דף קמב:</h2>
האבן שעל פי החבית שוכב ומטה על צדה והיא נופלת ונוטל הימנה מה שצריך לו ומחזירה למקומה [היתה בין החביות מגביה ומטה על צדה והיא נופלת], אמר רב הונא לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור. והכי הלכתא. ובפרק [כל כתבי] פירשתי דאית דמפרשי לה ארישא ואית דמפרשי לה אסיפא.
